יוגה ופילוסופיית הסאנקיה

יוגה ופילוסופיה, מהי התודעה הנצחית?

פורושה ופרקריטי, התודעה הנצחית והחומר המשתנה, במסגרת חלק ראשון של פילוסופיית הסאנקיה.

יוגה ופילוסופיה, מהי התודעה הנצחית?

פורושה ופרקריטי. התודעה הנצחית והחומר המשתנה. במסגרת פילוסופיית הסאנקיה, חלק ראשון.

האם היקום באמת מחולק בין התודעה הנצחית לבין החומר המשתנה? היוגים הקדומים כינו את שני העקרונות הללו פורושה ופרקריטי. אלו מושגים הלקוחים מפילוסופיית הסאנקיה, אחת משש הדרשנויות הפילוסופיות הקלאסיות של הודו.

לפני שנתחיל לחקור את המשמעות העמוקה של פורושה ופרקריטי, כדאי להתעכב לרגע על המושג “התודעה הנצחית”. אלו שתי מילים גדולות, חובקות יקום, ולכן כדאי להתחיל בקטן, מתוך המצב התודעתי האישי שלנו.

אפשר לחלק את מדרג הצרכים האנושיים לשלוש רמות: הרמה הבסיסית עוסקת בצרכים הפיזיים, השנייה בצרכים הנפשיים והרגשיים, והשלישית בצרכים הרוחניים. חשוב להדגיש שהרמה הרוחנית אינה קשורה בהכרח לדת או לריטואל. הצרכים הרוחניים שלנו הם אלו המבקשים למצוא טעם עמוק יותר לקיום, מעבר לסיפוקי הגוף ולהנאות הנפשיות והאינטלקטואליות.

כאשר אנו מדברים על המצב התודעתי, אין הכוונה לרשמים שההכרה קולטת ומפרשת, כמו המדינה שבה אנו נמצאים, השעה, העיר, או המצב הפוליטי והכלכלי. הכוונה היא לרובד עמוק ויציב יותר.

המצב התודעתי נחשב למהימן יותר מן המצב המנטלי, המשתנה תדיר בהתאם לנסיבות. תמיד, אבל תמיד, אנחנו נמצאים במרכז, בנקודה המדויקת שעליה אנו יושבים, בתוך הגוף שנמצא במרכז כל החוויה. זהו המצב התודעתי. זו אינה קלישאה פיוטית, אלא תיאור מדויק של המצב כפי שהוא.

מטרת התרגול היוגי היא להשיב את ההכרה, ולו לרגעים ספורים, אל המצב התודעתי האמיתי. בתחילה אלו עשויים להיות רגעים חולפים, אך מתרגול לתרגול הם הולכים ומתארכים. הפילוסופיה היוגית אינה נשארת ברמה התיאורטית, אלא דורשת התנסות מעשית כדי להיות מובנת במלואה.

פורושה מתפרש כ”צופה” או כ”עד”. זוהי התודעה הנצחית. כדי להבין זאת יש להכיר גם את ניגודו, פרקריטי, החומר המשתנה, כלומר הטבע כולו.

וכאן אנו שבים לשאלת היסוד: האם ללא המשתנה יכול להתקיים היציב? ולהפך? אם כן, מהם שני העקרונות הללו במהותם?

בכתבי היוגה, פרקריטי היא העיקרון הנקבי. היא מתוארת כטבע, כאם הקדמונית וכמקור כל הבריאה. מהותה היא תנועה, פוטנציאל יצירתי ושינוי תמידי. פורושה, לעומתה, הוא העיקרון הזכרי. הוא מתואר כעד, כרואה, כנוכחות הנצחית והבלתי משתנה. הוא אינו פועל, אלא רק נוכח ומאיר.

פורושה הוא יסוד ההוויה שאינו מתערב בדבר. עם זאת, בלעדיו לא היה קיים האור המקיים את הכול, כלומר אותה תודעה צופה המאפשרת לפרקריטי לנוע ולהתגלות.

חזרה לתווית חזרה לדף הבית